לך אל ההרים

לך לך אל ההרים אבי,
הפקד זעקתך לרוח
תישא אותה הרוח על פני העמקים
ללטף פניך השותקים.
הקוצים שצמחו בערוגות שתיקתך
הפכו לאצבעות אשמה מופנות אליך
אדונינו וזר, קוראים הם לך
בן בנו של יהושע בן-נון אתה.
צלבנים – קוראים, הם, לבנך
אברהם, סב סבי ואחי – אתה.

שער הרחמים, נעול אבי,
מתים נעלוהו.
צלילי מפתחות בתינו מתנגנים ברוח
ידיים זרות מאמצים אותם לליבם.
לנרצחים בביתם,
לא תמצא מפתח בידם
עצמותינו, היו למפתחות בתינו.

בואי רוח
אספי גניחות
ולחישות,
הבכי,
האדמה בין שיניים חורקות.
בואי רוח
אספי כל הצלקות
ואת עיני אחי הפעורות.
אספי האבנים
העצמות
הפגיונות.
אספי האפר במשרפות
לבנות מהם הר לצעקות.

ואתה אבי,
דממת מקדש
ורק אם יש מי שישאל
ויקשיב לרוח ברגבים,
ישמע רחש ידי יעקוב המיובלות
על בית חדש עמלות.

Yona Levy

Grosman

יונה לוי גרוסמן